ימי התשובה בהם אנו ניצבים, מצוינים ברחבי העולם היהודי בתפילות, אמירת סליחות, ובאווירת רצינות וקדושה. סיפורה האישי של שרה (שם בדוי) מעניק זווית ייחודית, ופותח צוהר לחיים מורכבים שהגיעו לסגירת מעגל מרגשת שהתרחשה בתיאום מושלם עם מעגל השנה היהודי.

שרה הייתה בת כמה חודשים בלבד, כשאביה נהרג במלחמת יום כיפור. חייה הקשים במשפחה קשת היום הובילו אותה לשיטוטים, ולפני 9 שנים שרה הכירה ערבי, התאסלמה ונישאה לו. שבמרוצת השנים נולדו להם 4 ילדים. בני משפחתה ניתקו ממנה קשר וכלל לא ידעו כלל היכן היא נמצאת.

לפני שנה היא הופיעה לפתע באזכרה של אביה בערב יום כיפור. המשפחה הגיבה בשוק מוחלט ובכעס והיא התבקשה לעזוב את המקום. האירוע על קברו של אביה ביטא חלק מרגשות עזים שהציפו את שרה, ושקראו לה לחזור אל כור מחצבתה.

תקופה קצרה לאחר מכן שרה פנתה לעזרת 'יד לאחים' שאנשיהם חילצו אותה יחד עם ארבעת ילדיה מהכפר הערבי ועזרו לה לפתוח בחיים חדשים. תוך שהיא שבה ומתחזקת ביהדות. לפי המקובל, נערכה לה 'השבה ליהדות' (תקנה מיוחדת שנקבעה לממירים את דתם) בי"ג במנחם-אב תשע"ה בבית הדין הרבני בירושלים.

הישר מבית הדין היא נסעה שרה לקברו של אביה. בדרכה לשם היא שלחה הודעה לאחותה: "עכשיו אני יכולה ללכת לקבר של אבא בלי להתבייש ולהגיד לו: סליחה אבא, חזרתי הביתה".

ואשובה אליכם. בית הדין הרבני בירושלים מאשר את שיבתה של שרה ליהדות: